חג פורים הוא אחד מחגי ישראל, שנחוג בכל המקומות (מלבד המצויינים להלן) בי"ד באדר, ובירושלים וביתר הערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון - בט"ו באדר (שושן פורים). חג הפורים מבוסס על סיפור מגילת אסתר, בו ניצלו היהודים באימפריה הפרסית מרצח עם  שזמם לבצע בהם המן בהסכמת המלך אחשוורוש, והחג הוא יום הודאה לה' על הצלה זו.

על פי המגילה, החג נקרא על שום ה"פור" (גורל) שהטיל המן במטרה לקבוע את היום שבו יבוצע הטבח ביהודים - אותו יום שבעקבות רצף אירועים המתוארים במגילת אסתר התהפך הגלגל, והיהודים הם שהרגו באויביהם. י"ג באדר, ערב פורים, הוא יום תענית אסתר ונהוג לצום בו כזכר לתענית אסתר, שצמה טרם ניגשה למלך בבקשה לבטל את הגזירה.

החג מצטיין במאפייני השמחה שבו, והאכילה והשתייה נוטלים מקום חשוב בין מנהגיו, ובפרט אכילת מגדנאות וממתקים ושתיית יין. מאפיינים נוספים הם לבישת תחפושות ומסכות, בדחנות והרעשה ברעשנים. מצוות החג כוללות גם את חובת קריאת מגילת אסתר בלילה וביום, מסירת משלוחי מנות איש לרעהו וכן מתנות לאביונים.

חג הפורים, יחד עם חג החנוכה, הם שני החגים המרכזיים ביהדות שהמקור להם אינו מהחוק המקראי, אלא התוקף ההלכתי שלהם הוא מתקנת חכמים בלבד. חגים אלו כלולים בשבע מצוות דרבנן. לפי דאורייתא פורים משתווה בחשיבותו ליום כיפור ולפי חלק מהרבנים אף עולה עליו .[ויקיפדיה]